פסק-דין בתיק ע"א 1388/05

1.         זהו ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופטת רות רונן) מיום 23.12.05 בה"פ 200793/04 שקיבל את תובענת המשיבים וקבע שאסור למערערות להקים בנכס נושא התובענה חנות, כל עוד לא יקבלו היתר בניה כדין.

2.         הרקע:

            המערערות רכשו את זכויות החכירה בנכס הידוע כמספר 682.3 בקומה השישית של התחנה המרכזית החדשה (להלן:  " הנכס") שבו הייתה קיימת חנות. המערערות הרסו את החנות וביקשו להקים אחרת תחתיה.

המשיבים, בעלי ושוכרי דוכנים וחנויות באותה קומה, פנו לבית משפט השלום בתובענה שבה עתרו לאסור על המערערות את הבניה המבוקשת בטענה שאין להם היתר בנייה. המערערות גרסו שהעבודות המתוכננות הן בבחינת שינוי פנימי ולכן אינן טעונות היתר בניה.

3.         פסק דינו של בית משפט קמא

(א)        בית משפט קמא הציג כשאלה מרכזית הטעונה הכרעה את השאלה אם עבודות הבנייה נושא הדיון - היינו, הקמה של חנות בתוך מבנה קיים, הן עבודות בנייה טעונות היתר.

(ב)        בית משפט קמא השיב בחיוב לשאלה האמורה בהתבססו הן על ניסוחו, הן על הגיונו של סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, וציין שאין כל רבותא בעובדה שבעבר הייתה במקום חנות שנהרסה.

לאחר מכן דחה בית המשפט טענות נוספות שהעלו המערערות (זכות עמידה, שיהוי, אי התאמה להמרצת פתיחה), ובסופו של דבר, נדחתה התובענה והמערערות חויבו בהוצאות.

            על פסק דין זה הוגש הערעור.

4.         הטענות בערעור

(א)        ב"כ המערערות גורס שבית משפט קמא טעה בקביעתו שהחנות שבנייתה מבוקשת היא יחידת דיור ושבבניית החנות יש משום שינוי במספר הדירות, וכמו כן טעה בקביעתו שתוקפו של היתר הבנייה פג.

(ב)        ב"כ המערער מוסיף וטוען נגד קביעות שבעובדה שקבע בית משפט קמא. בקביעות אלו אין אנו מתערבים.

(ג)         המשיבים  תומכים בפסק דינו של בית משפט קמא מנימוקיו.

5.         דיון והכרעה

עיינו בטיעוני הצדדים והגענו למסקנה שדין הערעור להדחות מנימוקי בית-משפט קמא ומטעמיו, ואף נוסיף נימוקים משלנו:

(א)        סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה קובע:

" (א)      לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1)        [...]

(2)        הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה; בפיסקה זו - 'שינוי פנימי' - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור; 'דירה' - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; [...]"